1907 - עיתונות כשופרן של מפלגות ...
"הפועל הצעיר" שראה אור לראשונה בשנת 1907 היה רק הראשון בגל של ביטאונים-מפלגתיים שעמדו במרכזה של העיתונות הארץ-ישראלית והישראלית משך כמה עשרות שנים... שלוש שנים לאחר מכן (ב- 1910) יצא לאור עיתון "האחדות" - בטאון מפלגת פועלי-ציון בעריכת: יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, יעקב זרובבל ורחל ינאית (בן-צבי). בשנת 1912 הצטרפו לז'אנר החדש גם "החרות" – בטאון הספרדים ו"מוריה" אשר ביטא את עמדות החוגים הדתיים...
1908 - ראינוע - התמונות נעות, נעות, נעות !
עיתון "הצבי" מדווח: ..."ירושלים עודנה רכה בשנים, ואין בכוחה לתמוך בתאתרון גדול וראוי לשם זה. ובכל זאת, גם ה"ראינוע" שיהודים ממצרים, אשר באו ירושלימה להשתקע בה, נותנים לנו ערב בערב, עלול להנעים עלינו במעט את חיינו העגומים. ערב ערב מתאספים ב"אולימפיה" מאות אנשים, רובם מהמון העם, יהודים נוצרים וערבים, ומתענגים על התמונות החיות של ה"ראינוע". תזמורת קטנה משמיעה מנגינות יפות, אור החשמל (אלעקטרעציטאט) מאיר את כל האנשים ופתאום - חושך. התמונות נעות, נעות, נעות !... ("שגיאות הכתיב" במקור).
1909 - מודעות קטנות... חשיבות גדולה !
עיתון "הצבי" מודיע: ..."להקהל הנכבד, הננו פותחים מדור מיוחד ב"הצבי" בשם מודעות-קטנות. הקהל העברי בכלל, והקהל הירושלמי בפרט, אינו מבין עדיין חשיבותן הגדולה, העצומה של המודעות. אין באירופה בית מסחר אחד, לו גם היותר קטן, שלא יפרסם באיזה עתון שיהיה, בעמוד הראשון או בעמוד האחרון... הנה חשבנו כי אם נראה לקהל העברי דרך חדשה וקלה לכל מיני פרסום, ישתמש בה לטובתו. ולכן פתחנו מהיום מדור המודעות הקטנות".
1917 - אין עיתונות !
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הן בעקבות רדיפות השלטונות התורכים וגזרותיהם, והן עקב המצב הכלכלי הקשה - נסגרו העיתונים העבריים בזה אחר זה... האחרון ששרד היה "החרות" שהחזיק מעמד עד אמצע שנת 1917. בחודש דצמבר 1917 כשנכנסהגנרל אלנבי בראש צבאו לירושלים, לא היה בארץ ולו גם עיתון אחד שיודיע על כך...
1918 - תחיית העיתונות המפלגתית !
בעצם ימי שלטון הבריטים, חודשה הופעת העיתונים העבריים ובעיקר של אלו שהיו קשורים וממומנים על-ידי גופים ציבוריים ופוליטיים. כך חידש ימיו "הפועל הצעיר"... ב- 1919 ראו אור"קונטרס" בטאון אחדות-העבודה, ו"חדשות הארץ" ביטאון הציונות הכללית הפרוגרסיבית (שבשנת 1923 הפך ליומון "הארץ"). בשנות ה- 20 הופיעו לראשונה "דבר" - יומון ההסתדרות הכללית (ב- 1925) ו-"קול העם" עיתון המפלגה הקומוניסטית (1926). בשנות ה- 30 יצטרפו לרשימה המכובדת גם "הבוקר" ו"הצופה" ועיתוניה של התנועה הרוויזיוניסטית"הירדן" וה"משקיף". ובשנות ה- 40 גם "הבוקר", "המשמר" ואחרים...
1927 - "יומני מולדת"
בשנת 1926 הגיע לארץ מביילורוסיה צעיר נמרץ בשם נתן אקסלרוד. פחות משנה לאחר בואו מנסה אקסלרוד הצעיר להפיק סרט עלילתי בשם "החלוץ" אך חלומו אינו עולה בידו... משנכשל בהפקת סרט עלילתי, מחליט נתן אקסלרוד להקים חברה בשם "יומני מולדת"שתתעד את אירועי התקופה בארץ - וכך, ניתן היה לראות בבתי הקולנוע (לפני הקרנת הסרט העלילתי) "יומני חדשות" אקטואליים. לימים הפיק אקסלרוד את "יומני-כרמל" אשר יחד עם"יומני גבע" (מ- 1952) המשיכו ללוות את האירועים עד לכניסת ה-טלוויזיה לארץ בסוף שנות ה- 60 . שיתוף הפעולה של יוצרי היומנים עם השלטון, והתמקדותם בעיקר בהיבטים חיוביים זיכו את היומנים (כמו גם את רבים מעיתוני התקופה) בכינוי "תקשורת מגוייסת"...
1933 - הבריטים "עושים סדר"
."פקודת העיתונות" - פקודה בריטית (מנדטורית) המתקנת ומאחדת את החוק בעניין הדפסתם והוצאתם לאור של עיתונים ושאר דברי דפוס, מתפרסמת וקובעת הנחיות והוראות ברורות באשר לדרך הוצאתם לאור של עיתונים ופרסומם של חדשות, ידיעות, סיפורי-מאורעות או ביאורים הקשורים בהם. ייחודה של הפקודה שהיא קובעת שלושה כללים עקרוניים חשובים (המלווים אותנו עד היום) : I. מפרסם דבר דפוס הכולל חדשות, ידיעות, תאור מאורעות או פרשנות - חייב להיות מזוהה. II. מפרסם הדברים ערב לאמיתותם (מתחייב בערבות כספית אישית לאי פרסום דיבה). III. לריבון (שר הפנים) הזכות להפסיק פרסומו של עיתון בשל סיכון שלום הציבור, או הפצת ידיעות-שקר או שמועות-שקר שיש בהן כדי לעורר בהלה או ייאוש בציבור...
1933 - "חלוצים" – חלוץ סרטי ההסברה הציונית
"תן כתף עצום את העיניים, מים לנו נשכח את הכל"... שרים החלוצים היהודים סביב באר המים החדשה, בעוד הפורעים הערבים מציתים אש במשכנם הדל... זוהי אחת מנקודות השיא בסרט "חלוצים" ראשון הסרטים דוברי העברית בארץ-ישראל (קדם לו בשנה בסרט "עודד הנודד" שהיה סרט אילם). הסרט שבויים בשנת 1933 על-ידי אלכסנדר פורד בהשתתפותם של שחקני תיאטרון הבימה חנה רובינא, אהרון מסקין, יהושוע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין ואחרים, היה הראשון בסדרת סרטים שהופקו מתוך תפישה (שרווחה באותם ימים גם בדמוקרטיות לא מעטות) שראתה בקולנוע אמצעי תעמולתי.
1936 - "קול ירושלים" ...
פתיחתה של תחנת השידור "קול ירושלים" של ממשלת המנדט הבריטית, מסמלת את ראשיתם של שידורי הרדיו בארץ-ישראל. אולפני התחנה היו בירושלים ואילו אנטנות השידור ליד רמאללה. במהלך המאבק העברי בשלטון הבריטי קמו גם תחנות רדיו ששידרו שידוריהן העבריים במחתרת ופעלו עד להכרזתה המדינה.
1939 - עיתוני ה"ערב"
בימים בהם כל העיתונים מודפסים במהלך הלילה ומופצים עם שחר, מחליטה קבוצת עיתונאים לייסד עיתון שיודפס במהלך הבוקר ויופץ לעת ערב... ראשון "עיתוני הערב" נושא שם התואם את הרעיון - "ידיעות אחרונות"... כתשע שנים מאוחר יותר ב- 1948 פרשה ממנו קבוצת עיתונאים והקימה עיתון מתחרה - "מעריב". כיום כידוע - שני העיתונים מופצים עם שחר...
 |
שלח לחבר | |
להדפסה |
|