7.4.1977 - "דרמה כפולה" בשידור-חי
בתום שידור משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל, משחק בו הוכתרה מכבי תל-אביבלראשונה כ- אלופת אירופה... בין שידור תגובות השחקנים והאוהדים מהמגרש בעיירה הבלגיתוירטון, לבין החגיגות הספונטניות שהחלו ב"כיכר מלכי ישראל" (כיום "כיכר רבין") בתל-אביב, הודיע ראש הממשלה יצחק רבין בהודעה דרמתית בטלוויזיה על התפטרותו מתפקידו. התפטרות ראש הממשלה באה לאחר חשיפתה בתקשורת של העובדה כי - רעייתו לאה מחזיקה בניגוד לחוק, חשבון דולרים בארה"ב.
17.5.1977 - "מ-ה-פ-ך" מטבע-לשוני שהפך סמל
כמעט ארבע שנים סוערות (פוליטית, חברתית וביטחונית) לאחר "מלחמת יום הכיפורים", בתום מערכת בחירות קצרה אבל קשה... בשעה 10 בלילה, פותח הקריין ועיתונאי הטלוויזיהחיים יבין את שידורי ליל הבחירות של הטלוויזיה הישראלית במילה המבטאת את סיכום המדגם הניסיוני של הטלוויזיה - מ-ה-פ-ך ! ... מילה שהפכה כמעט לסמלה של הפוליטיקה הישראלית, ולא פחות מכך ל"סמלו המסחרי" של "מר-טלוויזיה" חיים יבין...
1978 - מקומונים - אבל בבעלות ארצית...
אולי היה זה בהשפעת הבחירות לראשויות-המקומיות שנערכו זו הפעם הראשונה כבחירות אישיות... אך שנת 1978 מאופיינת בדרכה של התקשורת הישראלית כ-"שנת-הפריצה" של העיתונות האזורית-מקומית ! למרות שניסיונות להוצאת "עיתונים מקומיים" היו כבר קודם לכן, בשנת 1978 הוצאו לאור "מקומונים" על-ידי שלושת היומונים הגדולים : "רשת שוקן" ("הארץ") הוציאה לאור את המקומון הירושלמי "כל-העיר" (ושנה שלאחר מכן את "העיר"בגוש-דן). "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" הוציאו לראשונה מקומונים בשלושת הערים הגדולות.
12.2.1978 - שר החינוך אוסר... הרשות משדרת!
שר החינוך זבולון המר החליט לפסול לשידור בטלוויזיה את הסרט "חירבת חיזעה" בבימויו של רם לוי ע"פ ספור מאת ס.יזהר. לטענת השר, הסרט שתיאר את התלבטויותיו של חייל המקבל במהלך מלחמת-הקוממיות פקודה לתפוס ולהגלות תושבי כפר ערבי - עלול היה לשמש ככלי בידי אויבינו... מליאת רשות השידור החליטה בניגוד להחלטת השר, לשדר את הסרט... ואכן הסרט הוקרן ב"טלוויזיה הישראלית" עוד באותו הערב בו התקבלה ההחלטה. ...מובן שגם החלטת השר וגם החלטת הרשות, עמדו במרכזו של הויכוח הציבורי.
31.1.1979 - הארוויזיון – ישראל מארחת ומנצחת!
שנה לאחר זכייתה הראשונה בתחרות הזמר של "איגוד השידור האירופי" – ה"ארוויזיון" (השיר "א-ב-נ-י-ב-י" בביצועו של יזהר כהן), מארחת "רשות השידור הישראלית" בירושלים את מופע התחרות. הפעם ההישג הוא כפול - זכיה שניה ברציפות (השיר "הללויה" בביצוע< גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש") וגם מלוא המחמאות הבינלאומיות לחזותו של המופע המרשים ולארגונו.
1981 - חוק להגנת הפרטיות
"חוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981" מגדיר בין השאר בצורה מחודדת יותר (מאשר קודמו בתחום - "חוק איסור לשון הרע") את יכולתו של הפרט לשמור על פרטיותו נוכח התפתחותה המואצת של התקשורת... כך למשל רואה החוק בצילומו של אדם כשהוא ברשות היחיד, או בפרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות בהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו - פגיעה בפרטיות ! החוק החדש מתייחס מפורשות לאיסור "האזנות סתר", ל"איסור העתקת תכני מכתבים אישיים", ול"הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ממוחשבים"...
יולי 1982 - בשם "זכות הציבור לדעת"
בעיצומו של "מבצע שלום הגליל" נפגש עורך השבועון "העולם הזה" - העיתונאי אורי אבנריעם מנהיג אש"פ יאסר ערפאת במערב-ביירות הנצורה על-ידי כוחות צה"ל, וראיינו. הפגישה וסיקורה הן ב"עולם הזה" והן בטלוויזיה הישראלית עוררו ויכוח ציבורי חריף, במהלכו עלתה התביעה להעמיד את אבנרי לדין באשמת פגישה עם גורם עוין למדינת ישראל. אורי אבנרי טען, כי הפגישה התקיימה כחלק משליחותו העיתונאית ובשם - "זכות הציבור לדעת"... היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמיד את אבנרי לדין.
13.4.1984 - התמונות מקו 300 - בניגוד לאיסור הצנזורה...
אוטובוס אגד שעשה דרכו עם 25 נוסעים ב-קו 300 מתל-אביב לאשקלון, נחטף ע"י ארבעה מחבלים ואולץ להמשיך בדרכו לעבר רצועת-עזה. במהלך נסיעתו, נעצר האוטובוס וחיילי יחידה מובחרת של צה"ל השתלטו עליו. חיילת מנוסעי האוטובוס ושניים מן המחבלים נהרגו במהלך ההשתלטות, שני מחבלים נוספים שנתפסו חיים הועברו לידי השב"כ. למחרת פורסם כי כל ארבעת המחבלים נהרגו במהלך הפעולה... אך בידי צלמי העיתונות שנכחו באירוע היו תמונות שהוכיחו כי שניים מן המחבלים נלקחו בשבי בחיים. למרות איסור הצנזורה, פרסם היומון"חדשות" (שהופיע לראשונה חודש וחצי קודם לכן) את התמונה, והביא את הפרשה לידיעת הציבור. החשיפה עוררה סערה ציבורית והביאה להקמת ועדות חקירה. בעקבות הפרסום נענש העיתון ונסגר למספר ימים. (העיתון שהיה בבעלות "רשת-שוקן" נסגר כשנה לאחר מכן).
13.3.1990 - עידן ה-M.T.V
הסכם ראשון מסוגו נחתם בין רשת הטלוויזיה המובילה בתחום הפופ ה- M.T.V לבין חברות שידורי ה-טלוויזיה בכבלים (בהקמה) בישראל. מאחר והשידורים ב"טלוויזיה בכבלים"בישראל היו אז במתכונת ניסיונית, הרי שבשידורי הוידאו-קליפים ותכניות המוסיקה של ה- M.T.V יכולים לצפות בראשית הדרך רק כ- 5,000 מנויים באזור באר-שבע...
17.1.1991 - טילים באוויר... גם ה-C.N.N
במהלך "מלחמת המפרץ" המתחוללת בעיראק, נופלים בתחום מדינת ישראל 39 טילי סקאד הנשלחים בפקודת השליט העיראקי סדאם חוסיין. חלק מטילים אלו החולפים בשמי הארץ צולמו בשידור חי על-ידי כתביה היעילים של רשת הטלוויזיה האמריקאית הפרטית C.N.N . מבחינת התקשורת, אופיינה "מלחמת המפרץ" בשתי תופעות עיקריות: האחת - אזרחי ישראל לא נדרשו לאזעקת הסירנות ע"מ לרוץ ולהסתגר ב"חדרים האטומים"... די היה להם באות "נחש צפע" ששודר ברדיו ובטלוויזיה כאות ל-מפעילי הסירנות. השני - "מלחמת המפרץ" (שכונתה בתחילה "מבצע סופה במדבר") סוקרה בתמונות ודיווחים על-ידי רשת ה-C.N.N ב"זמן אמת" מכל זירות האירועים מ-רחובות בגדד דרך מזדרונות ה"פנטגון" ועד- גגות תל-אביב... והעמידה את התקשורת העולמית בפני קונספציה חדשה "מלחמה על מסכי הטלוויזיה - בזמן אמת" !!!
 |
שלח לחבר | |
להדפסה |
|