עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה חֵי שָׁמַיִם !
נָרִים כּוֹס קַפִיטַן, שֶׁל בְּרָכָה קַפִיטַן.
עוֹד נָשׁוּב נִיפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם
אַלְמוֹנִית, קַפִּיטַן, הִיא הַדֶּרֶךְ הַזֹאת,
וּבַּלוֹיְדִים אֵינָה מְפוּרְסֶמֶת.
אַךְ אִם אֵין הִיא כַּיוֹם רְשׁוּמָה בַּמַפּוֹת,
בַּהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי הִיא נִרְשֶׁמֶת.
עַל הַצִי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסוּפַּר עוֹד בְּשִיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטַן קַפִּיטַן,
יְקַנְאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטַנִים.
אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף
אַךְ עָלָיו נְבָרֵך כְּעַל לֶחֶם.
הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף
הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.
לְחַיֵי זֶה הַלַּיְלָה הַקַּר וְאֵיתָן !
לְחַיֵי הַסִּיכּוּן וְהַפֶּרֶךְ !
לְחַיֵי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנוֹת, קַפִּיטַן !
לְחַיֵי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ !
שירו המפורסם של נתן אלתרמן - "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה"(כן, זהו שמו המלא של השיר) פורסם ב"טור השביעי" ב- 15 לינואר 1946 ... כשלושה שבועות לאחר עלייתה על שרטון של אניית המעפילים "חנה סנש" בליל "חג-המולד"...
ספינת המעפילים "חנה סנש" ששמשה בעיקר להובלת משאות, נרכשה בגנואה שבאיטליה על-ידי ה"הגנה" והותאמה להעלות פליטי שואה לארץ... ב- 14 לחודש דצמבר 1945 יצאה הספינה הרעועה למסעה מאיטליה דרך האיים היווניים וממול מחופי לבנון לארץ-ישראל, כשעל סיפונה 252 פליטים יהודיים... לאחר 10 ימי הפלגה קשה בים-סוער, הביא רב-החובל האיטלקיאנסלדו את האנייה לחופי אכזיב-נהריה וכצפוי שם עלתה האנייה על שרטון. בתוך כמה שעות ובטרם הספיקו הבריטים שהיו כנראה עסוקים בחגיגות חג-המולד להבחין בנעשה, פונו כל המעפילים על-ידי אנשי הפלמ"ח ופוזרו בין יישובי הסביבה... לבריטים השאירו אנשי הפלמ"ח על החוף דגל ועליו כתבו: "הספינה חנה-סנש הורדה בעזרת אנשי ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת-מליוני אחינו ואחיותינו"... (את הדגל, כמו גם את "כסא-הקפטן" של האניה "פאריטה" ניתן לראות עד היום במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה). בערב שלמחרת בעודו מסתתר מן הבריטים בקבוץ יגור, ובטרם יעזוב את הארץ, נערכה מסיבה ל- רב-החובל אנסלדו ולצוותו שכלל כמה אנשי מקצוע איטלקים וכמה מאנשי ההגנה... במהלך המסיבה נאם רב-החובל שהיה כנראה גם מעט רווי אלכוהול, נאום פרו-ציוני נלהב ומלהיב... כשלושה שבועות לאחר מכן, (סיפור המסיבה דלף רק לאחר שרב-החובל אנסלדו עזב את הארץ) פרסם נתן אלתרמן ב- "טור השביעי" שלו, את "נאום התשובה"... שלימים הולחן בידי יאיר רוזנבלום והושר על-ידי להקת הנח"ל.
בסוף שנות ה- 50 וראשית שנות ה- 60, עוד לפני שנעמי שמר כתבה את "לילה בחוף אכזיב" (1963), לפני שהפסל יחיאל שמי הציב בחוף אכזיב את פסלו המרשים "פסל-ים" (1970), ולפני שבציבור הרחב נודעו מלוא הפרטים על נפילת הי"ד בדרך לפיצוץ גשר אכזיב בליל-הגשרים... נהגנו להידחס בחופשות ל"קבינה" של המשאית של אבא, ולנסוע לטייל ברחבי הארץ... אחד המקומות החביבים על אבי היה אז החוף הסלעי שבין אכזיב לבין נהריה... לכאן, היה אבי אומר, "לכאן הגיעו אניות מעפילים רבות"... שנים אחר-כך בכל פעם שהייתי מגיע לפסל של שמי שצלליתו נראית כמו ספינה התקועה על שרטון, או לאנדרטה שנבנתה על-ידי האמן חמי גל ב- 1985 לציון 7 ספינות המעפילים ש"נחתו" בחופי נהריה – היה מהדהד בראשי קולו הרועם של השחקן שמואל רודנסקי שהיה מקריא במבטאו הכבד והייחודי את השיר: "עננים על ראשנו הרוח איתן, המלאכה נעשתה חי שמיים"... עוד בטרם הולחן.
סוזאנה?
את מלחמת הקוממיות עשה אבי ז"ל בעיקר עם חטיבת גבעתי, מה שבהחלט מסביר את העובדה שמפגשי הראשונים עם ה"היסטוריה הצבאית" שלנו היו באזור מישור החוף וצפון הנגב... וכך בכל פעם שהיגענו לאזור ניצנים, אבי שרגישותו לענייני העפלה היתה בהחלט מובנת, טרח להזכיר שחוץ מהקרב הקשה שהיה כאן, "לכאן הגיעה ה-סוזנה"... ! (בדגש על ה' הידיעה).
שושנה – כפי שהעיד על שירו בהומור מחויך המשורר חיים חפר : "היתה עוד בחורה שהספיקה להיכנס לפלי"ם מבלי לעשות כלום... היא היתה פראית, שחרחורת, שזופה, מלוחה מרוח הים... עליה כל איש הסתער, והיא הלכה לקראתו"... ומרגע שכך העיד עליה בספרו המשותף עם חיים גורי "משפחת הפלמ"ח" – הפך חפר את שושנה לזהות עלומה שהטרידה כמעט את כל יוצאי הפלמ"ח...
בשנת 2004 כשערך נחום היימן את הדיסק "פלמחרוזת" לכבוד "כנס הפלמ"ח" הגיע לידיו מכתב :
"בקרב אנשי הפלי"ם דעות שונות מיהי אותה שושנה עליה נכתב השיר. אני רוצה לספר על ה- "שושנה" שלי, ואתם תשפטו אם לא היא המתאימה ביותר ששיר כזה ייכתב עליה". בתל-אביב גרה אישה אחת ושמה שושנה. דירתה שושנה היתה בצפון ת"א אל מול הים. התקופה שמדובר בה היא השנים של סוף מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה. בתקופה זו בעלה של שושנה היה מעבר לימים, במקומות רחוקים, במשימות שהזמן גרם להם. בביתה של שושנה פעלה "תחנת-השידור" של הפלי"ם, שהיתה בקשר עם אניות המעפילים כאשר אלו התקרבו לחופי הארץ... כל המידע מהאניות למטה ההעפלה של הפלמ"ח וכל ההוראות מהמטה לאניות עברו באמצעות תחנה זו... שם הקוד של התחנה שושנה – על שמה של בעלת הדירה. על גלי האתר זה נשמע בערך כך: "שושנה, שושנה, כאן יציאת אירופה, עבור"... או "שבתאי לוז'ינסקי , כאן שושנה, עבור"... כדברי השיר: "כמוהו אלייך שושנה, בים עוד יפליג קפיטן"... אותה שושנה, זכרונה לברכה, היתה אמא שלי".
יוסי בן-יוסף פלוגה א' – פלמ"ח
מכתב מרגש, אבל... השיר נכתב לא על אישה, כי אם על אניה...
 |
שלח לחבר | |
להדפסה |
|