סימנים וציוני-דרך בדרכה של התקשורת העברית-ישראלית
(בעיקר רשימה)
מאת: ישראל ארד
לו נתבקשתי להצביע על הגורם שהשפיע יותר מכל על התפתחותה של תקשורת-המונים במהלך מאה וחמישים השנה מאז הופעתו של עיתון החדשות העברי הראשון ועד לעצם ימי עידן האינטרנט והרייטינג בו אנו חיים היום... סביר להניח כי כמו רבים מהעוסקים בתחומי ה"תקשורת" השונים, לא הייתי מהסס ולו גם לרגע אחד, בטרם הייתי משיב נחרצות -ההתפתחות הטכנולוגית ! כילד, אני זוכר את עצמי יושב עם אבי בקולנוע "שדרות" או ב"ארמון דוד" התל-אביבי וצופה ב"יומני הקולנוע" (יומני חדשות שהיו מתעדכנים אחת לשבועיים ויותר) המוקרנים טרם הקרנת הסרט העלילתי... כתלמיד בית ספר יסודי, זוכר אני את כל הכיתה מרותקת ל"משפט איכמן" ששודר בשידור דרמתי ישיר ברדיו מירושלים... כסטודנט, צילמתי וערכתי סרטים ב"פילם" - תהליך ארוך ממושך ומייגע שהיום יכול לשמש במקרה הטוב כנושא לבדיחות נוסטלגיות... כפרסומאי, הייתי מחכה לעיתים ימים עד שהסטודיו היה גומר להכין "סקיצה" (דוגמת הצעה גרפית של מודעה או פרוספקט טרם הכנתם) שהיתה מעוטרת בכותרת מודפסת באותיות עץ או עופרת מוצמדות זו לזו... או במקרה הטוב מודבקת ב"לטראסט" (אותיות נדבקות), ועד שהיינו מגיעים איתה לשלב ההדפסה - היינו מתבגרים באי-אלו ימים אם לא שבועות... לא פלא אם-כן שאנשי תקשורת רבים מבני דורי (זה נשמע אולי קשיש למדי, אבל מדובר בבני גילה של המדינה - פחות או יותר) מגלים הערכה גדולה ואמיתית להתפתחות הטכנולוגית, ובעיקר לזו ששינתה את פני תקשורת ההמונים מן הקצה עד הקצה...
עם זאת, אין ספק כי בחירת סימנים וציוני דרך בהתפתחותה של התקשורת העברית והישראלית, הנה מלאכה קשה בהרבה. סימנים וציוני דרך אינם רק "תאריכים ותמרורים טכנולוגיים", כי אם קודם כל - אנשים שהעזו וייזמו, ואירועים שהשפיעו... קשה לדעת כיצד היתה מתפתחת העיתונות העברית לו לא היה מתעקש עיתונאי צעיר בשם אליעזר בן יהודהעל מציאת מילה עברית לכל מונח לועזי כמעט. קשה לתאר את התפתחות "יומני החדשות" ואת ה"קולנוע ההסברתי" של ראשית ימי המדינה לו הקולנוען נתן אקסלרוד היה מתייאש מהפקת סרטים לאחר שנכשל בסרטו הראשון בשנת 1926 ... איך למשל היינו קוראים ל-חילופי שלטון, לו איש התקשורת חיים יבין לא היה משתמש במילה "מ-ה-פ-ך" באותו לילה דרמתי במאי 1977 ???
בחירת סימנים וציוני דרך, גם כשהיא מתייחסת באמות-מידה מקצועיות למידת השפעתם של אנשים או אירועים על מהלך ההיסטוריה (במקרה זה של התקשורת העברית-ישראלית), איננה יכולה מן הסתם להיות נקיה מרגשות אישיים. כמי שחווה אישית חלק מן המהפך המופלא שעבר תחום "תקשורת ההמונים" לפחות משלב ה-"לינוטייפ" (מכונת ה"קדם-דפוס" שהיתה יוצקת אותיות בסטריאוטיפים של עופרת להדפסה) ו"גלופות הצינק" ועד לשלב ה"תקשורת הבין מחשבית" - אינני רואה עצמי בשום פנים ואופן נקי משיקולים רגשיים ו/או נוסטלגיים, בעת בחירת ועריכת רשימת סימנים וציוני דרך זו... ובכל זאת אני מקווה שהשכלתי לשלב בה את האנשים והאירועים שהשפיעו באמת - הן בתחומי התקשורת האקטואלית, הן בתחומי התקשורת הבידורית, והן בתחומי התקשורת המסבירה-משפיעה.
... וכל המוסיף - במקרה זה, רק משביח!!!
אביב 1856 - "המגיד" – עיתון חדשות עברי ראשון
ראשיתו של "המגיד" – עיתון החדשות העברי הראשון, באביב שנת 1856 בעיירה ליק שבגבול רוסיה-פרוסיה. בגיליונו ה- 14 שהופיע ב- י"ג באדר 1857 (כשנה לאחר תחילת הופעתו) פרסם "המגיד" ידיעה ראשונה מארץ-ישראל ובה סטטיסטיקה על מספר תושביה היהודים של א"י. "המגיד" שנדד לפולין ולאחר מכן לברלין ולקראקוב, פעל 47 שנים ברציפות ונסגר בשנת 1903 .
1863 - קינאת מדפיסים תרבה עיתונים ...
בראש חודש אדר תרכ"ג ראה אור בירושלים העיתון העברי הראשון בארץ-ישראל - "הלבנון". העורכים - שלושה צעירים שהקימו בית-דפוס: יחיאל ברי"ל, יואל משה סלומון ומיכל הכהן.בעל בית הדפוס העברי הראשון בירושלים ישראל ב"ק לא ראה בעין יפה את התחרות עם שלושת הצעירים והקים את עיתון "החבצלת"... שני העיתונים נסגרו בפקודת השלטון התורכי, פחות משנה מתחילת הופעתם... "החבצלת" חידש הופעתו בשנת 1870, והופיע כשבועון עוד כ- 40 שנה בעריכתו של דב פרומקין חתנו של ישראל ב"ק. "הלבנון" בעריכתו של יחיאל ברי"ל נדד לפאריס ולמיינץ והמשיך לפעול עד 1886... מ.הכהן וי.מ.סלומון הקימו כל אחד עיתון משלו - הכהן את העיתון "שערי-ציון" שפעל בין השנים 1876-1884 (בראשיתו ב-אידיש), וסלומון את "יהודה-וירושלים" שקרא להתיישבות חקלאית... "יהודה וירושלים" שהופיע ב- 1877 נסגר שנה בלבד לאחר מכן עם יציאתו של יואל משה סלומון להתיישבות.
1884 - "הצבי" – במה להתחדשות השפה העברית ...
שלוש שנים לאחר בואו מפאריס לירושלים, פרש עוזר-העורך של עיתון "החבצלת", צעיר בשםאליעזר בן-יהודה והקים עיתון משל עצמו - "הצבי"... משך 35 שנה בקירוב (עד 1915) ערכו בן-יהודה ובנו איתמר בן-אב"י את עיתונם (שהופיע בשלבים שונים גם בשמות"ההשקפה" ו"האור"). העיתון שלחם בהשקפותיהם ה"שמרניות-דתיות" של אנשי ה"יישוב הישן", שימש כבמה למאבקו של בן-יהודה לחידוש השימוש בשפה העברית, ובו התפרסמו גם חידושיו הלשוניים (בין השאר המילה עיתון)... "הצבי" הוציא לאור גם מוספים ביניהם עיתון הילדים הראשון "עולם קטן" (שראה אור ב- 1893) והעיתון המקצועי העברי הראשון "האיכר היהודי" (שראה אור ב- 1897). בשנת 1909 החל "הצבי" לראשונה לצאת כ- יומון הראשון בארץ-ישראל.
 |
שלח לחבר | |
להדפסה |
|